הגאולה מתעכבת על התרומות והמעשרות — כך קובע מלאכי הנביא

הנביא מלאכי, שעליו אומר הכתוב שהוא מלאך ממש ולא אדם, ומיוחס לפי דעתי הצנועה לאליהו הנביא בעצמו — זהו הנביא האחרון ששלח השם, והוא קובע דרך לגאולה:

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהֹוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא".

תזכרו, תפנימו ותיישמו: לפני הכל וככלות הכל אנו זקוקים להתגלותו והגעתו של מלאך הברית, הוא אליהו הנביא.

זמני הגאולה של ימינו הם: בערב פסח בליל הסדר בחצות לילה; בכל טקס ברית מילה עברי בכל מקום בעולם; ובכל מוצאי שבת.

כל אלו הם זמני גאולה בשל המצאותו הפיזית של המלאך הגדול ביותר בשמי מרום, היורד בגוף לארץ עצמה. הוא היחיד שבכל התנ"ך מתוארת יציאתו מן העולם בגופו, ברכב אש וסוסי אש ופרשים.

ועוד מוסיף הנביא ומתווה דרך ופעולה ליישום והבאת הגאולה:

"הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי".

עיקר המסר: הנביא מלאכי מוכיח את העם על כך שאינם מפרישים תרומות ומעשרות כראוי, ועל זה מתעכבת עיקר כל הגאולה. הוא דורש להכניס את כל המעשרות אל בית האוצר, כדי שיהיה טרף בבית ה' — לכלכל את דרכו של מי שאמון והשליח להאיץ, להמחיש, להזהיר ולהביא את הגאולה.

הגאולה תלויה בתשובה כנה, והיא מושגת על ידי שלבים מעשיים: תיקון המעשים החברתיים והכלכליים, דבקות ביראת שמים, ושיבה לדקדוק במצוות התורה.

מלאכי מוחה נגד עושק החלשים בחברה, ועושקי שכר שכיר, אלמנה ויתום. העשייה החברתית מתוארת כחלק בלתי נפרד מהתשובה.

הגאולה תגיע כאשר תיווצר קבוצה נאמנה של אנשים המדברים איש עם רעהו באמונה. ה' כותב "ספר זיכרון" לאותם יראי שמים — האר"י הקדוש קובע "חדא קנישתא", מניין של עשרה נאמנים בלב אחד.

לקראת חתימת הנבואה קורא מלאכי: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי". קיום התורה והמצוות כפי שניתנו בהר חורב הוא התנאי להגעת הגואל.

בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: שלא שינו את שמם, ולא שינו את לשונם, ולא אמרו לשון הרע, ולא נמצא בהם אחד פרוץ בערווה.

על כל הדברים האלו — תתחזקו וקומו לעשייה בפועל ממש, ויהיה השם עמנו. ברכה והצלחה, אמן ואמן. ממני הקטן, רבי חיים איכר.