השקיה במי קולחין: הסכנות שאיש אינו מדבר עליהן

השקיה במי קולחין (מים מושבים) טומנת בחובה סיכונים בריאותיים וסביבתיים משמעותיים. הסכנות העיקריות כוללות חשיפה לפתוגנים (חיידקים, נגיפים), הצטברות מזהמים מיקרו-אורגניים ושאריות תרופות בגידולים, וכן פגיעה באיכות הקרקע ומי התהום אם הטיפול אינו מוקפד.

סכנות לבריאות הציבור
חשיפה לפתוגנים: במקרים של טיהור לקוי, המים עלולים להכיל חיידקים, נגיפים וטפילים הגורמים למחלות מעיים וזיהומים.
שאריות תרופות וכימיקלים: גם לאחר טיהור, מי קולחין עלולים לשאת ריכוזים של תרופות ומיקרו-מזהמים שחודרים לירקות ולפירות ומסכנים את בריאות הצרכנים.
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה: קיים חשש מהצטברות של עמידות חיידקית לטיפול תרופתי בעקבות מגע עם מי שפכים.

זיהום סביבתי וחקלאי
זיהום מי תהום: השקיה לא מבוקרת באזורים רגישים עלולה להוביל לחלחול מזהמים ופגיעה במאגרי מי השתייה.
מליחות ורעילות קרקע: ריכוזים גבוהים של מלחים במי הקולחין עלולים להמליח את הקרקע ולפגוע בפוריות היבולים בטווח הארוך.
הצטברות מתכות כבדות: נוכחות של מתכות שונות עלולה להצטבר באדמה ולעבור לשרשרת המזון.

מחקר של האוניברסיטה העברית מצא בירקות שהושקו במי קולחים ריכוזים גבוהים של שאריות תרופות עם סכנה פוטנציאלית לבריאות — 90% מהחשיפה למזהמים נגרמת כך. גם מבקר המדינה התריע על השקיה באזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

ולכן כולנו בסכנה ברורה ומיידית.